פסק-דין בתיק ת"א 53470-05-11

1.         התובע עתר נגד הנתבעת לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בתאונה שאירעה ביום 31/03/06 (להלן - התאונה).

2.         התובע טען בכתב התביעה, כי התאונה אירעה במהלך עבודתו כנהג אוטובוס. לגרסת התובע, בשעה 09:30 לערך, הוא הגיע לחניון אגד בקרית טבעון ובמהלך ירידה במדרגות הדלת הקדמית של האוטובוס, "סובב" את ברכו השמאלית וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף. לטענת התובע, הוא הודיע על פציעתו מיידית לסדרן אגד בשם גילי בנוש, אולם בשל העובדה כי לא ניתן היה להחליפו, המשיך בעבודתו עד השעה 13:00 לערך. לטענת התובע, לא היו עדים לתאונה.

3.         הנתבעת הכחישה את נסיבות התרחשות התאונה הנטענת ואת אחריותה לפיצוי התובע בגין נזקיו.

לטענת הנתבעת, פציעת התובע נגרמה בנסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים על פי החוק.

4.         נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות התרחשות התאונה ובשאלת החבות, הדיון בתיק פוצל כך שבשלב הראשון יוכרעו שאלות אלה.

5.         לאחר שמיעת עדות התובע ועיון בטיעוני ב"כ הצדדים ובכל המסמכים הרלוונטיים (לרבות: התיעוד הרפואי, מסמכי המשטרה והמל"ל), לא שוכנעתי במידה הנדרשת בהליך אזרחי בגרסתו של התובע באשר לנסיבות התרחשות התאונה והיותה תאונת דרכים:

5.1.       על התובע הנטל להוכיח כי פציעתו אירעה בנסיבות המהוות תאונת דרכים כמוגדר בחוק ומפורש בפסיקה.

בענייננו, הגרסה העובדתית באשר לנסיבות התרחשות התאונה מבוססת על עדות התובע בלבד, שהיא בבחינת "עדות יחידה של בעל דין" כהגדרתה בסעיף 54(2) לפקודת הראיות תשל"א - 1971. הכרעה על פיה טעונה נימוקים מיוחדים.

5.2.       אין התאמה בין גרסתו של התובע כפי שפירט בכתב תביעתו (סעיף 2 לפסק הדין), בהודעותיו למשטרה, לאגד, למל"ל ולמסמכים הרפואיים שצורפו לתיק - לבין תצהירו ועדותו בפני לפיהם טען כי הפציעה ארעה לאחר שכבר הספיק לדרוך עם רגלו השמאלית על המדרכה ולאחר ש"סובב" את ברכו הוא אף נפל ארצה. תאור זה לא אוזכר בגרסאותיו המוקדמות.

5.3        בשים לב למהות הפגיעה, גם העובדה כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי רק יומיים לאחר מועד התאונה הנטען - פוגעת במהימנות שניתן לייחס לעדותו, לבד מהיותה עדות יחידה.

5.4.       התובע נמנע מלזמן לעדות את הסדרן (גילי) הגם שלגרסתו של התובע הוא הודיע לגילי על פציעתו מיד עם קרות התאונה הנטענת. התובע אף נמנע מלהסביר מדוע לא זימן עד זה.

המנעות מהזמנת הסדרן שיכול היה על פי גרסת התובע לתמוך בעדותו (לפחות באשר לעצם אירוע התאונה ומועד קרותה) - פועלת לרעת גרסתו של התובע. (ראה לעניין זה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 1652).

6.         מן המקובץ, לא מצאתי נימוק מיוחד המצדיק קבלת גרסת התובע כעד יחיד באשר לאירוע הפציעה והתאונה הנטענת.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 5,000 ש"ח כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ.

חיוב זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.         המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: